עודכן ב- 05:14 02/05/2005

איך אריק סיני שינה את חיי

דוד אזולאי, האמרגן הישראלי החשוב ביותר באמריקה, מספר על הדרך שעשה מעכו לארגון נשפי הכתרה לנשיא, ועל שתי הופעות של ריטה בארצות הברית - אחת מהן כמעט הסתיימה בקטסטרופה

מאת יהושע שגיא
סן פרנסיסקו

דוד אזולאי ראה את עתידו בתחום המחשבים. הוא למד אלקטרוניקה והנדסת מחשבים בבית ספר אורט בעכו, ואחרי השירות הצבאי אף חזר לבית הספר כדי להיות מורה ומדריך. כשאחיו, אלי ארגון, פתח חברה בארצות הברית, שבה פיתח תוכנה למיון דואר - הוא הצטרף אליו ועבד כמנהל פרויקט. אבל ערב אחד ב-1992 חייו השתנו מן הקצה אל הקצה.

באותו ערב הוא הלך להופעה של הזמר אריק סיני בוואשינגטון הבירה. ארגון ההופעה היה קטסטרופלי. האמרגן שייצג את סיני באמריקה שאל את אזולאי אם הוא מכיר מישהו שיכול לארגן מופע אמנותי בצורה יותר מקצועית. "אמרתי לו שאני בסך הכל חצי שנה באמריקה, אבל התחום הזה מעניין אותי ואני מוכן לנסות", הוא נזכר.

שכר לימוד גבוה

13 שנים לאחר אותו ערב אזולאי הוא האמרגן הישראלי מספר 1 באמריקה. הוא נולד ב-1968 בבית היולדות בנהריה, בן למשפחה שעלתה בשנות ה-50 ממרוקו ונשלחה למעברה בעכו. אזולאי מתמקד באמנים ישראלים, אבל אירגן גם עשרה נשפים מרכזיים בסדרת נשפי ההכתרה של הנשיא בוש ועשה פרויקטים נוספים. "ב-1993 הבאתי את דודו דותן להופעות באמריקה", מספר אזולאי, "הייתי טירון, זה היה הניסיון הראשון שלי. דותן התלהב מאוד ואמר לי: 'כבר הופעתי הרבה פעמים בחו"ל, אבל אף פעם לא קיבלו אותי כל כך יפה וכל כך מקצועי. נקשרו בינינו קשרים מצוינים ודותן הבטיח: 'כל אמן ישראלי שתבקש, אעזור לך להתקשר אתו'. הוא היה אז יו"ר אמ"י עם הרבה כוח".

בהפקות הראשונות שלו שילם שכר לימוד גבוה. "הפסדתי הרבה כסף, עבדו עלי, יש בתחום הזה גם אנשים מפוקפקים. אירגנתי הופעות שהיו הצלחות אמנותיות, אבל כשספרנו את הכסף התבררה הקטסטרופה. לקחתי מאחי הלוואה של כחצי מיליון דולר, ולמדתי שעדיף לעשות הכל לבד ולא להיעזר בטיפוסים מסוימים".

ההחלטה לעשות הכל לבד שינתה את המצב. הוא החזיר לאחיו את ההלוואה, ופתאום כל אמן ישראלי חיפש דרך להגיע אליו. הוא אירגן להם סיבובי הופעות בוואשינטון, ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, טורונטו, מונטריאול. הוא החל גם לארגן אירועי ענק לשדולות יהודיות, והתחיל לעבוד עם אמנים כמו דונה סאמר.

ריטה לא יכולה לבוא

לא תמיד הכל עובד בצורה מושלמת. לפני שנתיים אירגן אזולאי מסע בן ארבע הופעות באולמות גדולים לריטה ורמי קליינשטיין. הכרטיסים נחטפו, אבל פקידי השגרירות האמריקאים, חשדנים אחרי קריסת מגדלי התאומים, סירבו לאשר לריטה, ילידת איראן, אשרת עבודה.

אזולאי קיבל את ההודעה בביתו בוואשינגטון. הוא פנה לבנימין נתניהו שהבטיח לעזור, לשגריר האמריקאי בישראל, שאמר כי ידיו כבולות, ולבסוף התקשר אל לשכת נשיא המדינה משה קצב, גם הוא יליד איראן. הנשיא פנה לשגריר ונענה שהתקנות החדשות תקפות גם לגבי שר הביטחון שאול מופז, ולכן אין מה לעשות.

אזולאי כבר ראה בעיני רוחו את ההתרסקות. נותרו ימים ספורים להופעה, כמעט כל הכרטיסים נמכרו, וריטה עדיין לא יכולה לבוא. "יש ביטוח מתאים נגד מצבים כאלה, אבל אני לא עשיתי אותו", מספר אזולאי. בעיתונים בישראל התפרסם שריטה לא קיבלה אשרה לארצות הברית, ורוכשי הכרטיסים דרשו את כספם חזרה.

אזולאי החליט על מהלך הצלה אחרון: הוא חיפש חוט קשר אל השר טום רידג', הממונה על הביטחון ועל האשרות. הוא נזכר שבאחד האירועים שאירגן בעבר ראה את הרב של סניף חב"ד בוואשינגטון, שםטוב לוי, מתחבק ומשוחח בידידות עם דובר הבית הלבן ארי פליישר. אזולאי פנה לחב"דניק שיפעיל את קשריו אצל פליישר, שמצדו יפנה לרידג'. הרב הבטיח לנסות, פליישר הבטיח גם, וכעבור שלוש שעות הוא התבשר: רידג' סידר הכל. ריטה יכולה ללכת לשגרירות ולקבל אשרה.

רק מחמאות

השיחה שלנו התנהלה באולם התיאטרון של פוטהיל קולג' בעמק הסיליקון בקליפורניה. בעוד שעה תחל ההופעה של ריטה, הפעם לבדה. בחוץ כבר מתגודד קהל, וריטה על הבמה, עושה תיאומים אחרונים עם אנשי הסאונד והתאורה. אזולאי, בניגוד לכל יתר הנוכחים, נראה רגוע ונינוח. "בעלי האולם שכחו להודיע לנו שהוא בשיפוצים ושכל הדרכים המובילות אליו חסומות. כשהגיעו המשאיות עם הציוד, חשכו עינינו. מהר מאוד איתרתי שביל גישה, אבל הוא לא מגיע עד האולם. מיהרנו לצומת, הבאנו קבוצה של עובדי יום מקסיקאים, וכל הבוקר עבדנו בסבלות כדי להספיק להכין את הבמה ואת הציוד הענק. רק לפני שעה וחצי הספקתי לקפוץ למלון להתקלח ולהחליף בגדים".

לכל אורך השיחה אזולאי לא משמיע מלה רעה על האיש - תכונה מאוד לא ישראלית. כל האמנים שהופיעו אצלו נפלאים, כל הקולגות זוכים רק למחמאות. אזולאי מחייך במבוכה ומסביר: "אני מאמין שכדי להצליח לא צריך להגיד שכל היתר לא מוצלחים".


כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©